אנריקו מסיאס הוא זמר צרפתי יהודי-אלג’יראי שזכה לפרסום עולמי.
מסיאס נולד בעיר קונסטנטין באלג’יריה תחת השם גסטון גרנאסיה למשפחה יהודית-ספרדית. את הנגינה בגיטרה למד מחברים צוענים שהדביקו לו את הכינוי “אנריקו”, שלימים הפך לחלק משם הבמה שלו. כשבגר עסק בפיקוח הוראה, ובמקביל ניגן בגיטרה כתחביב, בין היתר בתזמורת של שיח’ רימונד בה ניגן גם אביו.
ב-1961 הצטרף, יחד עם אשתו סוזי, לרבבות צרפתים ויהודים שעזבו בשברון לב את אלג’יריה לחיים חדשים בצרפת. לימים כתב את השיר “Adieu mon pays” (“להתראות, מולדתי”) שהפך לסמל עבור הצרפתים הגולים.
בפריז החל בקריירה מוזיקלית, ותוך התאמת הרפרטואר שלו לטעם הצרפתי יצר בתוכן אישי שהתבסס על ניסיונו וגעגועיו למולדתו. בשנת 1962 קיבל חשיפה טלוויזיונית ראשונה, שבישרה את תחילת תהילתו. תחת השם אנריקו מסיאס החל בסיבובי הופעות וזכה להצלחה אדירה, תחילה בצרפת ובהמשך ברחבי העולם.
בשנת 1978 הזמין אותו נשיא מצרים אנואר סאדאת לשיר בפני קהל של 20,000 איש לרגלי הפירמידות. הוא שר ונשא מסר של שלום, בתקופה בה התנהל המשא ומתן לשלום בין מצרים וישראל. בשנת 1981 הכתיר אותו מזכ”ל האו”ם קורט ולדהיים בתואר “זמר השלום”, לאחר שתרם ליוניצ”ף את תמלוגי שירו “Malheur à celui qui blesse un enfant” (“גנאי לפוצע ילד”). באותה שנה חיבר את השיר “Un berger vient de tomber” (“רועה נפל”) לזכרו של אנואר סאדאת שנרצח. ב-1985 העניק לו ראש ממשלת צרפת לורן פביוס את “אות לגיון הכבוד”, וב-1997 היה מועמד לתואר “שגריר עולמי למען שלום והגנת ילדים” מטעם מזכ”ל האו”ם קופי אנאן. במקביל, המשיך לאורך כל התקופה בסיבובי הופעות ברחבי העולם והוציא עשרות אלבומים. לצד תמיכתו בשלום ובשמאל, מסיאס הוא תומך מובהק של ישראל ושל צה”ל ובשנת 2006 אף קיבל משר הביטחון שאול מופז ומשמעון פרס עיטור מיוחד על תמיכתו בחיילי צה”ל.
